ביאור:אסתר ד ב
אסתר ד ב: "וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק."
תרגום ויקיטקסט: - ומרדכי בא עד לפני שער המלך, אבל לא נכנס פנימה למקומו הקבוע, כי לפי החוק יש להיכנס אל הארמון בלבוש מכובד, ואסור לבוא אל שער המלך בלבוש שק.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד ב.
עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ
[עריכה]מרדכי בא עד (אסתר ד ו): "רְחוֹב הָעִיר, אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ". מכיוון שהמן פקד ש"כָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ" ישתחוו לו, בזמן שמרדכי היה מחוץ לשער המלך הוא לא היה חיב לכרוע או להשתחוות להמן.
כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק
[עריכה]לפי הוראת אסתר (אסתר ד טז): "צוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם", מרדכי המשיך בצום שלושה ימים, ולא התיצב במשרדו בשער המלך, וכך הוא היה פטור מלהכעיס את המן. בזמן העדרותו של מרדכי, המן לא היה יכול לפרסם פקודות נוספות לכל העמים, כי לא היה מי שיתרגם את הפקודות ליהודים.
מקורות
[עריכה]מתוך מגילת ההיפוכים, אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013
הקבלות
[עריכה]מלך פרס לא הרשה לאנשים, הלבושים בבגדי אבל, להיכנס אליו. אבל מלכי ישראל הקדישו תשומת-לב דווקא לאנשים בבגדי אבל:
- כך נהג דוד המלך, (שמואל ב יד ב): "הִתְאַבְּלִי נָא וְלִבְשִׁי נָא בִגְדֵי אֵבֶל... וְהָיִית כְּאִשָּׁה זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלֶת עַל מֵת. וּבָאת אֶל הַמֶּלֶךְ ודברת אֵלָיו כַּדָּבָר הַזֶּה...".
- ויהורם מלך ישראל אף לבש שק בעצמו לאות הזדהות עם צער העם, (מלכים ב ו ל): "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִשָּׁה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו... וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַּׂק עַל בְּשָׂרוֹ מִבָּיִת".
זה ממחיש את ההבדל בין מלכות פרס, המקפידה על הופעה חיצונית ועל כללי הטקס, לבין מלכות ישראל, שהיא מלכות של חסד ורחמים על שבורי הלב.